בתפוצות . הציונות האמריקנית ביקשה תדיר להציג את תקופת הגלות כמשמעותית גם עבור המפעל הציוני בארץ ישראל , וכקשורה אליו קשר של המשך והשלמה , ולא 2 בקריעה ממנו . במאמר זה אדון בגישתו של הזרם הקונסרבטיבי בארצות הברית להיסטוריה היהודית , למפעל הציוני ולקשרים שביניהם . הקונסרבטיבים היו במשך שנים ארוכות הזרם הדתי הגדול ביותר ביהדות ארצות הברית ( בשנים האחרונות משתווה לו בהיקפו הזרם הרפורמי , ( ומכל הפלגים הדתיים הוא היה הקרוב ביותר לרעיון הציוני ולתנועה הציונית . הקךבה בינו לבין הסתדרות ציוני אמריקה , למשל , היתה כה גדולה עד שבתקופות מסוימות ( שנות הארבעים ) שקלו הציונים לארגן כל קהילה קונסרבטיבית 3 באופן שתשרת גם את הארגון הציוני האמריקני . במאמר זה אבקש לבחון שתי הנחות : ראשית , שהקונסרבטיבים הציונים נטו לגרוס , באופן אינטנסיבי במיוחד , כי המפעל הציוני הוא חלק אינטגרלי ורציף בהיסטוריה של העם היהודי ; ושנית , שהציונים בזרם זה נטו באופן מובהק להדגיש קשר היסטורי רציף זה כבעל משמעות מוסרית חיונית עבור ההתפתחות החברתית והרוחנית הנאותה של המדינה היהודית .
אל הספר