הריונו, לידתו, חייו ומותו של הירחון האדמה

פנחס גינוסר בשנים תר"פ-תרפ"א יצאו בארץ עשר חוברות ( האחרונה כפולה , י-יא , < של הירחון הספרותי עיוני של אחדות העבודה , האדמה , בעריכתו של י"ח ברנר . החוברת האחרונה ( יב < יצאה בניסן תרפ"ג , במלאת שנתיים להירצחם של שלושת משתתפי הירחון - ברנר , שץ ולואידור , יחד עם משפחת יצקר ביפו , בפרעות . 1921 בעריכתה של החוברת האחרונה השתתפו ברל כצנלסון , מרדכי שניר > קושניר < ונחום בנארי ( ברודסקי ) ואולי גם מנחם פוזננסקי ' . בעיני ברל כצנלסון היה הירחון הדוגמה המובהקת ל'ספרות העבודה' והוא שימש , 2 מכמה בחינות , דגם ל'מוסף לשבתות ולמועדים' של דבר , כך שהחותם שהטביע האדמה על הפריודיקה הספרותית בארץ ישראל ניכר גם הרבה שנים לאחר שהפסיק להופיע . היה לו ייחוד משלו בפריודיקה הספרותית העברית , ודמותו הושפעה מן ההתפתחויות בתנועת הפועלים הארץ ישראלית ובמידת מה מן ההתפתחויות בתנועת 3 הפועלים היהודית בעולם ובתנועה הבינלאומית . הוא היה שונה גם מכתבי העת הספרותיים שערך ברנר עצמו . שני אישים עיצבו את דמותו של הירחון במידה לא שווה . הראשון והמכריע היה ברנר , אך בעקיפין גם לברל כצנלסון היתה יד בעיצובו . היחסים ביני...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב