למי 'נשבר לעבוד' ולמה: תעסוקה באשקלון

גדעון מ' קרסל מזווית של מחקר שימושי חיבור זה דן בממצאי מחקר שימושי שנערך באשקלון , בהשתתפותי . התבקשתי לאתר דרכים לשיפור תנאי החיים בעיר , בפרט בשכונותיה הדרומיות , שהוגדרו כאזור מצוקה ונועדו לטיפול במסגרת 'שיקום שכונות . ' גוף ממשלתי הועיד את קהילת יהודי בריטניה לאמץ שיקום שכונות באשקלון . אנשי הקשר ליהודי בריטניה הקימו למטרה זו צוות שבו נטלתי חלק יחד עם כלכלן , שני מהנדסים , שני מתכנני ערים , פדגוג ושני עובדים סוציאליים . החילותי במחקר בקיץ 1979 וסיימתי אותו בסתיו ' . 1980 שבתי לבדיקה חוזרת ולביקורת נתונים בקיץ 1981 ובקיץ . 1982 הואיל ואותה שעה בוצעו כבר פעולות שיקום בעיר ללא תכנית מוסכמת או הנחיה של הגוף המתכנן , חשנו עצמנו חופשיים לאסוף נתונים מועילים , כל אחד כהבנתו . בשלב ראשון בחרתי לברר את מצב התעסוקה בעיר , את היצע מקומות העבודה ואת המוטיבציה לביצוע העבודות , מתוך הבנה שגישה שאפתנית לעבודה עשויה לאפשר התקדמות חומרית ופתרון בעיות מצוקה . מה שהזדקר לעיני כבר מתחילה ועורר תמיהה היה שמצד אחד היה שיעור ההשתתפות של כוח העבודה בעיר נמוך מן הממוצע הארצי ושררה בה 'אבטלה כרונית , ' ומצד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב