כלכלה וחברה

התשתית הטריטוריאלית והדמוגרפית של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי פיתוח מואץ של המשק , יצירת מקורות תעסוקה לקליטת עלייה גדולה ככל האפשר , ופריסה גיאוגרפית ; צמצום פערים כלכליים על ידי הקטנת אי השוויון בחלוקת הכנסה ובבעלות הפרטית על רכוש ; מניעת ניצולו של העובד כצרכן וכמציע שירותי ייצור , שכן 'הפועל מנוצל על כל צעד ושעל לא רק על ידי בעל העבודה , כי אם על ידי 3 בעל המלון , בית האוכל , החנות , בעל הדירה וכר ' . לעומת זאת , לא נמצא אצל בן גוריון אלא הד קלוש לדאגה למקומו של הפרט בחברה העובדת - הדמוקרטיה במקום העבודה ומעורבות העובדים בו . יעדים אלה אפיינו את חברת העובדים 4 בתקופת היישוב וגם לאחר הקמת המדינה . לשם השגת היעדים הללו היה נחוץ , לדעת בן גוריון , לנקוט גישה אקטיביסטית בתחום הכלכלי . לפיכך הוא אימץ מדיניות כלכלית מרחיבה שהעדיפה צמיחה מואצת והתרחבות על פני התפתחות זהירה והדרגתית . הקצאת המקורות על פי מדיניות זו שונה מהקצאה החותרת למקסימליזציה של הרווח , ובהשגת יעדיה של מדיניות כזאת גלום הפסד אפשרי של הכנסה חומרית . לשון אחר , בן גוריון חייב את העמדת המטרות הלאומיות והחברתיות מעל לאי...  אל הספר