מאבקה של מדינת ישראל לסיכול החלטות עצרת האו"ם על בינאום ירושלים בשנות החמישים

זכי שלום החלטת העצרת על בינאום ירושלים - רקע ותגובות בהחלטת עצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל 29 ) בנובמבר ( 1947 נקבע , בין השאר , כי העיר ירושלים תוקם כגוף נפרד ( קורפוס ספאךטום ) במשטר בינלאומי מיוחד , ותנוהל בידי האומות המאוחדות . מועצת הנאמנות תופקד למלא את תפקיד הרשות 1 המנהלת מטעם האומות המאוחדות . מדינות ערב , כידוע , סירבו לקבל החלטה זו ופעלו לסיכולה , תוך שימוש באמצעים צבאיים . קרבות מלחמת העצמאות , אשר פרצו מיד עם קבלת החלטת העצרת על חלוקת ארץ ישראל , יצרו מציאות גיאופוליטית שונה לחלוטין מזו שנקבעה במסגרת תכנית החלוקה . מציאות זו קיבלה 'גיבוי' פוליטי רשמי בהסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן , אשר במסגרתו 'קובעה' חלוקת הריבונות על ירושלים בין שתי המדינות , במקום העמדתה תחת משטר בינלאומי . מנהיגי המדינה , ובראשם בן גוריון , הזדרזו להבהיר כי המציאות הגיאופוליטית החדשה שנתהוותה באזור אינה מאפשרת עוד חזרה אל הסטטוס קוו אנטה , דהיינו - אל גבולות תכנית החלוקה , וממילא אל הסכמה על הצבת ירושלים תחת משטר בינלאומי : 'כשהסכמנו ב 29 בנובמבר [ לקבל את תכנית החלוקה , ' [ אמר בךגוריון במועצת מפא"...  אל הספר