עמוס עוז בגיליון ישן נושן של העיתון דבר מאחד מימי הסתיו של שנת , 1947 מצאתי מאמר מאת שניאור זלמן רובשוב , לימים הוא נקרא זלמן שזר ונעשה הנשיא השלישי של מדינת ישראל . זה היה מאמר נלהב מאוד , שנכתב בימי הדיונים שקדמו להצבעה על החלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות . בין היתר כתב שניאור זלמן רובשוב - הוא זלמן שזר - באותו מאמר : 'כאשר תקום סוף סוף מדינה עברית בת חורין , שום דבר לא יהיה עוד כפי שהיה . אפילו האהבה לא תהיה מה שהיתה . ' אני קורא בשורות האלה וקצת משפשף את עיני : מה רצה המשורר להגיד ? מה בדיוק ישתנה באהבה ? התהוותה או הקמתה של מדינת ישראל היתה קשורה בציפיות אקסטטיות , משיחיות , גם אצל אנשים שהאידיאולוגיה המוצהרת שלהם לא היתה דתית אלא חילונית . גם אם כפרו במשיח עדיין עצמו עיניים וזימרו בדבקות : 'חבלי משיח הנה זה באים' או 'ייבנה בית המקדש . ' חלפו ארבעים שנה , ארבעים ואחת שנה מאז נכתב מאמר זה של שניאור זלמן רובשוב - זלמן שזר , לא שמעתי על שינויים גדולים מאוד בתחום האהבה , ואם התרחשו שינויים קטנים - קשה לי לייחס אותם להקמת המדינה העברית החופשית . אולי גם כאן אני לא מעודכן . אבל נותר...
אל הספר