השלום שלא היה אפשרי

מרדכי בר און איתמר רבינוביץ , השלום שחמק - יחסי ישראל ערב 949 952-ו ו , כתר , ירושלים 1991 בעלי האסכולה הרוויזיוניסטית מקרב חוקרי תולדותיה של מדינת ישראל זיכו את הארועים המדיניים שהתרחשו בתקופת הביניים הקצרה יחסית לאחר סיומה שלמלחמת תש"ח בטיפול אוב ^ סיווי כמעט , המעורר תמיהה אפריורית . שתי הנחות , מוצנעות פחות או יותר , מונחות בתשתית התמקדותם באותה תקופה , שהסתיימה בהתפרצות של מעשי איבה הדדיים , אשר הלכו והתגברו החל משנת . 1953 האחת היא ההנחה שהסכסוך הישראלי ערבי , כפי שאנו מכירים אותו מאמצע שנות החמישים ועד היום , עוצב דווקא באותן שנים מעטות לאחר שתמה מלחמת תש"ח , בשנים , 1952-1949 ועיצבו אותו שגיאות מדיניות אשר אומנם שני הצדדים נכשלו בהן , אך בעיקר כשל הצד הישראלי בהנהגתו של בן גוריון . השנייה היא ההנחה כי בתום מלחמת תש"ח נפתח 'חלון של הזדמנות' ( אם להשתמש בלשון זמננו ) להשכנת שלום כולל במזרח התיכון ולחיסולו של הסכסוך המר בין הציונות ובין האומה הערבית בכללותה , אז כבר סכסוך בן שלושים שנה ויותר , ובפרט לחיסול הסכסוך בין הציונות ובין העם הפלשתיני . לפי אותה הנחה , טחו עיניה של המנהיגו...  אל הספר