משה שמיר בפתח הדיון על יחסם של סופרי כתב העת הספרותי משא אל דוד בךגוריון , יש לומר מיד כי יחסם אליו היה יחס של התמודדות עמו - בין לפי שהיה ראש ממשלת ישראל , בין לפי שהיה זה כבר סמל למנהיגותו של הדור , ראש וראשון לאחראים על הנעשה ועל הלא נעשה . אף שתחום הדיון שלי מוגבל בזמן - ראשית שנות החמישים , בהמשך לשלהי הארבעים - הרי יש לו בראש ובראשונה מהות אל זמנית , ואגידה מיד בכל הפשטות והישרות : כל ספרות היא אופוזיציה , בכל יצירה ספרותית יש חשיפה לשם ביקורת , פעמים עד כדי מחאה וזעקה . בכל יצירה ספרותית בולטים סימני שאלה ומכרסמים ספקות , לצד היחיד או לצד הרבים , כלפי מטה או כלפי מעלה . הנושא שאדרש אליו מלא בכל החומרים הללו , והסדר הטוב והשיטתי אינו תכונתו הבולטת ביותר . כדי שבכל זאת יתלבנו הדברים בסדר מסוים , אנסה לארגנם מעגלים מעגלים סביב מוקדי ארועים במסכת הבךגוריונית , לאחר שאקדים משפטים אחדים על מוצאו , על מוצאותיו ועל טיבו ואופיו של כתב העת הנידון עם חוג סופריו . התקופה שאנו עוסקים בה היא מסוף מלחמת העצמאות עד שנת , 1954 ליתר דיוק : סוף שנת . 1953 שלושה גלגולים עבר כתב העת הספרותי משא , אב...
אל הספר