התנגדות בן־גוריון ושרת לתביעות הטריטוריאליות מישראל, 1956-1949

זכי שלום הגבולות שמדינת ישראל הגיעה אליהם לאחר מלחמת העצמאות הרחיבו במידה ניכרת את השטח שעצרת האו"ם הקצתה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה של 29 בנובמבר . 1947 הגבולות המורחבים , שכונו 'גבולות שביתת הנשק / שיקפו את עליונותו הבולטת של צה"ל בשלביה המאוחרים של מלחמת העצמאות , אשר א ? שרה לממש את רצונה הנחוש של הנהגת המדינה , ובן גוריון בראשה , לקבוע למדינת ישראל מפה חדשה שיותוו בה קווי גבול נוחים יותר להגנה . הגבולות עוגנו בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו במחצית הראשונה של שנת . 1949 על סמר הסכמים אלו , הועלתה סברה כי מדינות ערב הכירו למעשה בגבולות החדשים . יתר על כן , ההסכמים נערכו על בסיס של פנייה של מועצת הביטחון של האו"ם , שדרשה מן הצדדים הלוחמים לשים קץ ללחימה ביניהם ; לפיכך , כך נטען , הסכמי שביתת הנשק והגבולות שנקבעו בהם זכו גם בגושפנקה בינלאומית , אשר תקשה על הנסיונות להקטין את שטחה של מדינת ישראל ולשלול ממנה ריבונות על שטחים שנכללו בתחומה לפי הסכמים אלו . אף על פי כן , תמונת המצב הממשית הייתה שונה במידה רבה ; עד מהרה התברר כי הסכמי שביתת הנשק אינם סכר יעיל בפני המאמצים המרובים והמגוונים של ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב