חלוצים וחלוציות במדינת ישראל: הבטים סמנטיים והיסטוריים, 1956-1948

הנרי ניר המושגים 'חלוץ' החלוציות' מילאו מאז ימי העלייה השלישית תפקיד מרכזי במחשבה הציונית , ובעיקר בתנועת העבודה . כשקמה מדינת ישראל הם היו המושא של ויכוח ציבורי נוקב שהשתתפו בו בראש ובראשונה דוד בן גוריון ומנהיגי התנועות הקיבוציות . אנסה לתאר ולנתח ויכוח זה , וכך יוארו הגלגולים ה 9 מנטיים של המינוח החלוצי והתמורות הרעיוניות שנבעו ממאמצי אישים אלו להתאים את מחשבתם ומעשיהם למציאות החדשה . במאמרי 'מיהו חלוץ ''? סקרתי את התמורות הסמנטיות של המלה 'חלוץ , ' מראשית חידושה בתקופת ההשכלה ועד סוף שנות השלושים . בסיום המאמר הצגתי ניתוח של המשמעויות השונות של המלה בסוף התקופה , באמצעות חלוקה לארבעה 'אשכולות סמנטיים : ' ראשוניות-מהפכנות ; שרות-התנדבות ; מסירות-הקרבה עצמית ; השתייכות תנועתית . דגם זה יסייע לנו , כנקודת מוצא ראשונית , לנתח את המשך התאמתו של המינוח החלוצי לנסיבות הזמן , מ 1948 עד אמצע שנות החמישים . בתקופה זו , כמו כקודמותיה , לא היה קו אחיד ועקבי ולו גם בדפוסיו הלשוניים של אדם אחד , לא כל שכן בציבור הישראלי כולו . עם זאת אפשר לגלות תמורות אחדות במשמעות של המינוח החלוצי במשך התקופה ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב