משיחיות, אוטופיה ופסימיות בשנות החמישים עיון בביקורת על 'המדינה הבן־גוריונית'

יעקב שביט שנות החמישים מוצגות תדיר כ'עידן הבךגוריוני' בתולדות מדינת ישראל או כ'רפובליקה הבךגוריונית . ' דמותו של 'האב המייסד' - לא רק ראש ממשלה נבחר אלא דמות כריסמטית בעלת סמכות בלתי מעורערת , בךדמותם של ?? זר הגדול או לנין - פרושה על התקופה הזו בכל כובד משקלה . התקופה ורכיביה האופייניים מתגלמים במידה רבה באישיותו של בן גוריון ובמכלול מעשיו , ויש זהות בין המנהיג היוצר ובין התקופה , שהיא עידן של יצירה . העובדה שבךגוריון היד . מעורב במגזרים שונים של ההוויה הישראלית בתקופת עיצובה והתגבשותה הקנתה משנה תוקף לדיוקן הזה . בדימוי הזה מקופלת לא רק מוסכמה על המעמד הבלתי מעורער לכאורה שהיה לבן גוריון בתור 'אבי המדינה' והאיש שקבע את מסלולי התפתחותה ; מקופלת בו גם המוסכמה שהיה שיתוף פעולה עמוק בינו לבין קבוצות רחבות של אינטלקטואלים ושל אינטליגנציה . הטענה הרווחת היא כי בן גוריון ביקש לגייס את האינטליגנציה למטרותיו והיא בדרך כלל נענתה בחפץ לב , בהתלהבות בלתי מסויגת , תוך מידה רבה של הערצה ואולי אפילו סגידה לבן גוריון האיש , לסמכות ולסמל ; יוחסה לה אף נכונות להתגייס תוך טשטוש מחויבותה למערכת ערכים ספ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב