שהתעקשה לשמר את תכניה , אורחותיה וממסדיה , ולמאבק העיקש שהיא ניהלה כדי להשרד מבלי להסתגל יוחס מעמד מאפיין של 'לאקציה . ' אף על פי כן , קל להווכח כי במהלך ההשתנות התרבותית , החברתית והמדינית אחרי מלחמת העולם השנייה חל שינוי ביחס אל הדת , לרבות היחס אל גילוייה השמרניים ביותר . אכן , אפשר לקבוע כי אף שהשינוי מתבטא בין היתר גם במעבר של הדתות מעמדת מגננה לעמדת מתקפה , מקורו איננו בהסתגלות והתפשרות מצד הדת , אלא דווקא בשינוי מהותי שחל במהות של החילוניות , המאפשרת לדת להגדיר את מעמדה בתוך התרבות החילונית על פי הבנתה שלה הן את עצמה והן את המהות של החילוניות . התופעה היא כללית . היא מורגשת במעמדן של שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות , היהדות , הנצרות והאיסלם , בכל אותו מגוון של תרבויות שדתות אלו עיצבו את זהותן לפני שהן נפתחו להשפעת המודרניזציה והחילון . לאחר אובדן של עמדות שליטה ותחומי חלות במשך תקופה ארוכה , ניכרת עכשיו התאוששות . המגננה נהפכה למתקפה ובמונחים של השפעה ושליטה הקשגים מרשימים למדי . הדבר בולט מאוד כארצות האיסלם , שקיבלו את תהליכי החילון והמודרנה בהשפעות חיצוניות זרות -,עתה האיסלם ...
אל הספר