בית־משפט לחוקה – פתרון מבני לקשיי המשילות של המערכת הפוליטית?

גדעון דורון ואסף מידני מבוא בחודש יוני 2000 אימצה הכנסת הצעת חוק טרומית של חבר הכנסת אליעזר ( צ'יטה ) כהן ממפלגת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו לכינונה של חוקה . הצעת החוק ביקשה להקנות לכנסת מעמד של רשות מכוננת , ש'תפעל לכונן מסמך חוקתי יחידי , שלם ומקיף . ' בהצעת החוק תמכו ארבעים וארבעה חברי כנסת . בספטמבר 2000 הגישו חברי הכנסת אליעזר כהן ויגאל ביבי ( מפד"ל ) שתי הצעות חוק עוקבות להצעה לכינונה של החוקה שנושאן היה הקמת בית משפט לחוקה . הצעות החוק הללו זכו בקריאה הטרומית לתמיכת חמישים ושניים חברי כנסת , אלא שלאחר שנה בערך , ב 2 בינואר , 2002 דחתה הכנסת את שתי ההצעות הללו . דחייה זו אינה מפתיעה ; היא נבעה ממאמצים ללא לאות , בין היתר , של אנשי משפט בכירים ששכנעו את חברי הכנסת לתמוך בעמדה השוללת את רעיון בית המשפט לחוקה . ה'הפתעה' באה דווקא שנה קודם לכן , בעת שהחליטו נציגי המפלגות הדתיות בכנסת , אשר מאז קום המדינה ידועים כמתנגדים לחוקה , לתמוך בהצעה להקמת המוסד המיוחד הזה . האם החליטו חברי הכנסת של המפד"ל , יהדות התורה וש"ס והנציגים הדתיים של המפלגות האחרות כי לקראת שנות האלפיים כדאי להם לשנו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב