חוזה שהופר: עובדים ומדינה באופקים, 1981-1955

שני בר און הקדמה ב 14 בינואר 1981 הפגינו כ 500 עובדים ותושבי אופקים מול משכן הכנסת במסגרת מאבקם נגד ההחלטה לסגור את מפעל ' אופ אר' בעיירה . מה היו תביעותיהם מהמדינה ? על אילו יחסים חברתיים נסמכו ? מדוע דרשו את תמיכת המדינה במפעל פרטי ? להלן אציע כי העובדים פירשו את סגירת המפעל כאי צדק ( injustice ) שנבע מהפרתו של ' חוזה חברתי' בינם לבין המדינה . לפי חוזה זה התחייבה המדינה לספק תעסוקה לתושבי אופקים כחלק מזכויותיהם האזרחיות בתמורה להישארותם במקום ולמילוי חובות אזרחיות נוספות . התחייבות זו נוצרה בזמן התיעוש , שיצר תעסוקה מלאה ובכך טשטש את הריק החברתי הכלכלי שאפיין את הערים החדשות שהוקמו במסגרת 'תוכנית שרון . ' עובדת קיומו של ריק כלכלי בעיירות החדשות – ובהן אופקים – ידועה זה כבר . עם זאת , המחקר ההיסטורי על העיירות החדשות עדיין בתחילתו , ולכן מוקדש חלקו הראשון של המאמר להבהרת התנאים המוקדמים שאפשרו את התהוותו של ריק כלכלי . כפי שיובהר , בשל שיקולי בניין מדינה ובשל מאפייני המנהל המדינתי בין 1948 ל 1951 נקבעה הקמתן של עיירות קטנות במרחק רב ממרכז הארץ , בלא צידוק של הצבר הון ( קפיטליסטי . ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב