בין אלגוריה לסמל, בין שחוק לדמע: מנדלי מוכר ספרים ושלילת הגלות

אמיר בנבג'י מבוא כיצד צריכה הזהות הישראלית המודרנית להתייחס אל העבר העיירתי הגלותי של מזרח אירופה בעת שהיא מצויה במצב של ריבונות ? האם הייצוג הספרותי של העיירה היהודית המזרח אירופית יכול לתפקד כיסוד שקט וחיובי בתוך הכלכלה של הזהות היהודית המודרנית ? מאמר זה , המבוסס על פרויקט רחב יותר , בוחן את השאלות הפוליטיות האלה במסגרת הקשר ספרותי מבני , הנוגע לכתיבתו העברית של שלום יעקב אברמוביץ . בדעתי להציע כאן פרשנות חלופית לעימות פורמלי פוליטי , המפרק לחלקים את דמותו של מנדלי מוכר ספרים , המספר המפורסם של אברמוביץ , שהותקן – בפרק מכריע של תולדות הביקורת העברית – כפיגורת ראש קאנונית של הספרות העברית החדשה . החלק הביקורתי של מאמר זה יתמקד בכתיבה הענפה שייחדו דן מירון וגרשון שקד לפרשנות יצירתו של אברמוביץ . מבקרים אלה תפסו את דמותו של מנדלי מוכר * מחקר זה נערך בסיוע קרן קיסריה על שם אדמונד בנימין דה רוטשילד . . 1 אמיר בנבג'י , מנדלי מוכר ספרים והדיאלקטיקה של ההשכלה היהודית , תל אביב ובאר שבע ( עתיד להתפרסם , . ( 2007 . 2 גרשון שקד , בין שחוק לדמע , רמת גן ; 1965 הנ"ל , מנדלי , לפניו ואחריו , ירוש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב