תמורות בגיאוגרפיה העירונית של חברון במאה הי"ט

יסודות כלכליים 1 י הבסיס החקלאי בהמשך התקופה העותומאנית היה משקה של ארץ ישראל מבוסס בעיקר על חקלאות מדויה , ולכן היו היישובים העירוניים צריכים להסתמך על אספקת מזון משלהם בדומה לכפרים ; לפיכך גם חשוב היה שיהיה לכל עיר שטח נרחב של אדמה חקלאית . השטח אשר ברשותה של חברון' שהוגדר במפות רק בתקופת המנדט הבריטי , הגיע ל 70 , 000 דונם לערך . אף שלכאורה זה שטח גדול אין שיעורו יוצא מגדר הרגיל בהר חברון , מקום שהיה הכרח ביישובים גדולים ולהרבה כפרים שעל במת ההר היו שטחים גדולים הרבה יותר . אולם רק חלק מן האדמה היה בר עיבוד , שכן רובה טרשים ויכול הוא לשמש למרעה בלבד . אחוז האדמה המעובדת בחברון היה תמיד גדול בהרבה מאשר בכפרים האחרים . רוב קרקעותיה של חברון נמצאות על במת ההר המישורית , ובייחוד בעמקים הרחבים . הבעלות הקרקעית היא גורם חשוב בניצול הקרקעות בחברון ובכפרים שסביבה . עם הכיבוש המוסלמי הוכרזו כל הקרקעות סביב חברון בחזקת ncr הכנסותיהן יוחדו להחזקת מסגד אל חיליל ומוסדותיו . הווקף הגדול ביותר , וקף תמים אל דארי , מקיף לערך 60 % מכל הקרקעות השייכות לחברון , 38 % מן האדמה , בעיקר בעיר עצמה , שייכי...  אל הספר