תכנונה של ירושלים על כל חלקיה מעורר ויכוחים רבים בקרב הציבור לגבי אופיה של הבנייה בשכונות השונות ובעיקר לגבי שיקומן ושימורן של שכונות ותיקות בתוך העיר העתיקה ובאזורים המרכזיים של העיר החדשה . בעת הפולמוס התמקד העניין של חוקרים רבים בהתפתחותה של ירושלים במאה הי"ט , ונושא זה הולך ונחקר מבחינות רבות—הן כמחקר היסטורי כללי , הן כמחקר של שכונות בודדות או עד 1 ת מסוימות ' . גם מטרתו של מאמר זה היא לתרום להכרת התהליכים שליוו את התפתחותה של העיר במאה הי"ט , אך ממבט אחר : לנסות ולשקם את מראה העיר ולעמוד על היסודות החזותיים של שינוי פניה—הטופוגראפית וסגנוךהבנייה . יעשה כאן נסיון למצוא מגמות מסוימות שפעלו במשך התקופה הנדונה—הן מבחינת בחירת אתק של השכונות השונות והן מבחינת יסודות ארכיטקטוניים שעיצבו את הבניינים השונים . בבנייתה של ירושלים במאה הי"ט השתתפו מספר רב של גורמים , יותר מאשר בכל עיר אחרת בעולם . מעמדה כמרכז לשלוש דתות גדולות שכל אחת מהן מחולקת למספר גדול של כיתות או עדות ; שיבת ציון שהביאה ארצה יהודים מכל חלקי תבל , בעלי מסורות שונות ומעמד כלכלי חברתי שונה ; האוכלוסיה הערבית המקומית על מע...
אל הספר