" השער הכפול נמנה עס המקומות המעניינים ורבי החשיבות בירושלים , ואחד האתרים השלמים ביותר ששרדו מהתקופה חהרודיאנית" אומר דה ווגה . השער על מעבריו היטיב להשתמר מכל שערי הר הבית הקדומים , לא במעט בשל אופיו התת קרקעי . חרף השינויים והשחזורים שעברו עליו ברבות הימים , הוא ממחיש את אופי הכניסה להר הבית והמקדש מדרום בתקופת בית שני . שערים אלו , הידועים כ"שערי חולדה , " שימשו ככניסה מצד דרום להר הבית בימי בית שני . השער בנוי ממעברים כפולים , המסתיימים מדרום במעין פרוזדור או חדר מבוא . במקום ארבע כיפות נאות , שהקשתות המפרידות ביניהן נתמכות על-ידי עמוד מרכזי גדול וחצאי אומנות דבוקות לקירות . ניתן להבחין במספר תקופות ברורות במבנה : בדרום ( באולם המבוא ) נראים סיתות השוליים ואבן חזיז הבולטת , האופייניים לתקופה ההרודיאנית . חלק זח על כיפותיו עבר שינויים מועטים בלבד במשך השנים . מעידים על כך הבנייה ההומוגנית והנקיה העשויה ביד אמיצה . היא מרשימה בכל מקום עלידי כותרות העמודים , הדומות לסל , הנפרש לצדדים בחלק העליון והמעוטר בקבוצת עלי אקנטוס גבוהים וצרים , העשויים בתבליט עדין ומורכב . העלים העבים , הדומי...
אל הספר