אבנים , סלעים ומצבות חיו נערצים על האדם מתקופות קדומות ביותר . הקדמונים הסתכלו על צורתם יוצאת הדופן ועל נצחיותם , וראו בחם סמל לנוכחות האל . פולחן האבן חיה נפוץ בקרב העמים השמיים , וכאשר באו בני ישראל לארץ , חם כבר מצאו בה את גלי האבנים והמצבות . המסורת על אבן ( השתית ) "שממנה הושתת העולם" משקפת מסורת אחת מני רבות , שחיו רווחות בחברה הקמאית , ונתמזגו בה יסודות אוניברסאליים קדומים , שאותם התאימה היהדות לתפיסתה והשקפת עולמה ( שכן קבלת המסורת כהווייתה חיתה נוגדת את סיפור הבריאה המקראי . ( מכאן האמונה , כי בשעה שברא ה' את העולם , היה זה המקום הראשון שנברא , ומכאן הלך העולם והתרחב גלים גלים , עד שנברא מותר היקום . ראוי לציין עם זאת כי מקומה ותפקידה של אבן השתיה שבכיפת הסלע והתייחסותה לבית המקדש לא נתחוורו כל צורכם . רבים מחוקרי ירושלים הראשונים נטו לראות בה את מזבח העולות . במערה בתחתית הסלע ראו את "בית השיתין , " להרחקת שיירי הקורבנות , ובבור בקרקעיתו את הביב להרחקת המים ודם הקורבנות שזרמו לקדרון . להלן סיכום דבריו של פרופ' י . ידין בנושא זה '' מאז ומתמיד נחשב הסלע לעצם המקודש ביותר בהר ה...
אל הספר