מהתקופה הרומית ועד לכיבוש המוסלמי

הו הבית בתקופה הרומית בתקופה הרומית כונה המקום חקוואדרח . נראה שחיה זח מתחם פולחני פתוח , ללא מקדש , שבו ניצבו שני פסלים , האחד מהם של אדריאנוס , רכוב על סוס . המקום נזכר עדיין במאה הרביעית על-ידי הנוסע מבורדו ( 333 ) וכן על-ידי אב הכנסיה הירונימוס . קיומו של אחד מהפסלים נרמז בכתובת רומית הקבועה ( במהופך ) מעל לשער הכפול , שבמקורה היתה כנראה בבסיסו של פסל , השייך לקיסר אנטונינוס פיוס , יורשו של אדריאנוס . קיומו של מקדש אלילי בחר חבית , המוקדש ליופיטר , יונו ומינרווה , הנראה על מטבעות התקופה , שנוי במחלוקת . בתקופה הביזאנטית : הר הבית לא מילא כמעט שום תפקיד בחיי העיר הנוצרית , אדרבא , הנוצרים ראו בהר הבית מקום מקולל . רק היהודים המשיכו במשך כל הזמן , לרוב בניגוד לחוק , לעלות לרגל להר הבית . הנוסע מבורדו מספר שהתפללו שם על אבן נקובה , "Lapis pertusus" שמקובל לזהותה עם אבן השתיה . על הר הבית החרב נתפתחו מסורות נוצריות . על הפינה הדרומית מזרחית של הר הבית , הצביעו כמקום ארמון שלמה והמקום שבו ניסה השטן את ישו . לאחר שנכשל נסיונו של יוליאנוס לקומם את המקדש , ניטש הר הבית והפך למצבור אשפה ....  אל הספר