הכפר המוסלמי נוצרי טורען מפורסם בכל רחבי הגליל בשני עיסוקיו השונים כל כך זה מזה ; תושביו הם קבלני הזבל המפנים את הסחורה מן הלולים והרפתות בצפון , והם מצטיינים כמסעדני צמרת בגליל , כמעט בכל מסעדה מזרחית ערבית ראויה לשמה , נמצא את טביעות שיפודיהם של אנשי הכפה כבעלים , בטבחים ובעובדים , כאן תחום הממלכה רחב לאין שיעור מנסיבות הזבל , אבו נימר ויונס , הזכורים לטוב מצומת גולני ומיפו ; " אחמד" ברמה , "פז המוביל , " "אחמד את סלים , " שסניפיו פזורים במרחב השמי ועוד . אכן , אשפי הגסטרו מוליכים אותנו הישר לאחד מפלאי הבריאה ; הבקלאווה המזרחית , אותה עוגונת לחה , דביקה ומתוקה מאין כמוה . גם בתחום זה לבני הכפר יש מונופול , שכן שני היצרנים הגדולים בצפון , האחים סלח ומוחמד סעיד , אנשי טורען המה . הראשון שוכן כבוד בטורען , והשני מעשהו בכפר יסיף שבמערב הגליל . אמת , יש מאפיות בקלאווה רבות בכל חלקי הארץ הטובה , זבת הדבש והחלב : בנצרת , בעכו , בחיפה , ביפו ובמעצמת העל- עזה , שתוצרתה חוצה גבולות ופורצת גשרים מזרחה . אך בקלאוולוג אמיתי יבחין מיד בהבדל , לבני משפחת סעיד אין מתחרים , המאפיה מגדניה בטורען צנועה...
אל הספר