בשלהי 1990 הגיע לביתו של אחמד עיסאווי איש זקן ותשוש , בגדיו בלויים והוא יחף , עיניו בוהות בחלל ללא תכלית ודעתו מעורפלת . "נפחו עלי וחרכוני , " הפטיר והתמוטט בפתח הבית . במשך ימים אחדים הוא התקשה לזהות את הסובבים אותו . זמן קצר אחר כך השיב את נשמתו לבוראו , וברור היה לכל כי השדים הם שהמיטו עליו את הקץ . היה זה אביו של אחמד , גדול מגרשי השדים מכפר מנדה , ששמו הלך לפניו בכל קצוות הגליל . עם השדים התהלך אביו והם שהרגוהו . את מקומו ממלא עתה בנו , אחמד עיסאווי , שגם הוא איננו עול ימים עוד . הוא ממשיך את מקצועו היהודי של אביו , מגרש שדים במשנה זהירות , משום שהשדים הרגו גם את אחיו . המינוח "מקצוע" איננו מדויק . גרוש שדים זוהי מצוות אללה וממנה אין להתפרנס . אמנם בימים אלה מובטל אחמד מאונס , אך במקצועו הוא נהג מיניבוס ומשאית ועל כך אין הוא מוותר . לפי המסופר ישנם כמה וכמה מיני שדים . לפחות שד אחד לכל יום בשבוע . על השדות ממין נקבה טרם דיברנו וכמותם בני השטן . כאמור , אין לקרוא בשמם המפורש . זהו חטא גדול שאין לו מחילה . כנגד כל שד זכרי ( הובס ) ישנה שדה נקבה ( חובאייס , ( אך מסתבר כי השד איננו נו...
אל הספר