זברונות מחפירות בית־הבנסת בחמת־גדר בשנת 1932

נחמן אביגד לדומת גדר זכות ראשונים בתולדות חקר הגולן . זהו האתר הראשון בחבל ארץ זה , שבו נערכה חפירה ארכיאולוגית של ממש . לפני כן נתגלו בגולן רק שרידים מעל פני השטח ולא במהלך חפירות . ניתן על כן לראות בחפירות חמת גדר את ראשית חקירת הגולן בידי יהודים . הגולן כולו היה אז בשטח סוריה וממילא היה נעול בפנינו . רק חמת גדר , אפס קצהו של הגולן הדרומי , היתה בגבולות ארץ ישראל המנדאטורית . החפירות בחמת גדר , היא אל חמה הערבית , החלו בעקבות גילוי מקרי של קטעי פסיפס בתל באני שבבקעת אל חמה . האוניברסיטה העברית קיבלה רשיון לחפירה ממחלקת העתיקות , לפני 53 שנים ו זהו פרק זמן ארוך למדי בחיי אדם גם כשהוא עוסק בארכיאולוגיה . מאנשי הצוות שמנה ארבעה חופרים , הלכו לעולמם שלושה ; מנהל החפירות פרופ א"ל סוקניק , האדריכל יעקב פינקרפלד והצלם יוסף שווייג , יהי זכרם ברוך . אליהם ניתן לצרף גם את פרופ ' נלסון גליק ז"ל , שחפר אחרינו וגילה את הישוב מתקופת הברונזה הקדומה . כאשר הגענו לחמת גדר באוקטובר 1932 היו המרחצאות סגורים . את פנינו קיבל בעל הזיכיון הערבי סולימן ביי נציף , שהעמיד לרשותנו חדרים אחדים . הוא גילה עניין ...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל