הנרות הללו

סכנין היא כבר עיר , ( 1995 ) עיר של ממש , ותהליך העיור כה מהיר , עד כי צביונה החקלאי ככפר גדול הולך ונעלם . את המטייל יעניינו בוודאי כמה עושי נפלאות החיים בסכנין , החפצים בעילום שמם ופרטיהם , ועיסוקם בהכחשת ה"מקצוע ... " כמו כן , ישית בוודאי המטייל את ליבו למסגד המזרחי , שצריחו מחודד כצריח כנסיה . זהו מסגדם של הצופים , בני הכת הצופית , ובראשם השיח' אבו פלסטין . כת קטנה , המונה כ 100 איש בלבד . הם ניכרים בחוצות בבגד צחור כשלג , זקן קצרצר ומעוצב ושפם גלוח בחציו . צופים רבים יותר מצויים במשולש ומרכזם נמצא בזיתא , מזרחית לקיבוץ מגל . הצופים ידועים כאחת מאותן כתות רבות של " דרווישים מחוללים , " ובהצצה למסגדם יש משהו מרתק . מוסיקה , ספק כנסייתית , מעט מזרחית ושונה מן המצופה ( משהו מן הרוק , (? נישאת בחלל . הצופים מחוללים ומברכים איש את רעהו במעין קידה בלתי אפשרית ונשיקת גב היד , דבר המזכיר במעט ריקוד חיזור של עגורים . בין 33 , 000 התושבים , חיים כ 2 , 000 נוצרים בעיר . בהם יימצא , למשל , אבו עטה , איש הנחושת , ולמעשה היום זהו עטה בנו הממשיך במסורת . בוודאי נזכור גם את סקנדר האגדי שאת ראשית...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל