יהודה גרדוס פיתוח המדבר ועצירה התפשטותו לארץ הנושבת הוא צורך קיומי לא רק כמדינת ישראל אלא בעולם כולו . לנסיון שרכשה ישראל בתחום זה , המבוסס על מאמץ של כמחצית המאה , חשיבות בקנה מידה עולמי . הנגב יכול לשמש מעבדה לבדיקת נושאים שהכל מתלבטים בהם . לישראל יתרון בכך , שהקדימה עמים אחרים באיכלוס המדבר וביישובו , ככורח קיומי . בנגב מתקיים צירוף מיוחד של אזור מדברי , של צורך לאומי ליישבו ושל כוח אדם מדעי וחלוצי שנרתם לפיתוחו , תוך ישום רעיונות מתקדמים וחדשניים . בעבר נתפס המדבר לא אחת בצורה שונה מכפי שהוא במציאות . תפיסה זו התבססה בעיקר על רשמי מטיילים וסופרים , שתארוהו מבלי שחיו בו . הדבר השפיע על עבודות התכנון במדבר ועל פיתוחו . הגישה לפיתוח היתה תמימה והתבססה לעתים על מערכת מושגים זרה , רומנטית ופשטנית . מתכננים וקובעי מדיניות העתיקו רעיונות וגישות תכנוניות שלא התאימו למדבר ולתושביו . ואכן , בשנים הראשונות נעשו שגיאות רבות . אולם ההתנסות בעשיה והכרת הסובב המדברי והבנתו , הביאו לשינוי תפיסות ולהתאמת מדיניות ודרכי פיתוח נאותות . קביעתו של דוד בן גוריון , שרק בעזרת שילוב המדע והחלוציות ניתן לפת...
אל הספר