יעקב ניר מצוקי הרכס החופי מצוקי הכורכר בחופי הים התיכון של ישראל מצויים ברכסים המערביים של מישור החוף , הם נמשכים מאזור גבעת אולגה שבצפון ועד לאזור רצועת עזה . גובהם נע בין 15 ל 50 מ' ויותר . מדרום לירקון , מתל אביב ועד לדרום רצועת עזה , מצויים רכסי כורכר לא רציפים נמוכים יותר . הכורכר מוגדר כ"אבן חול קוורצית מלוכדת קרבונט" ובדרגות שונות של ליכוד המשפיעות על קושיו . בצפון הארץ מצוי כורכר שונה , המורכב בעיקר מגרגרים ממקור שאינו קוורצי אלא גירני , ועל פי רוב בעל גרגר גס יותר . בין שכבות אבן חול זו מצויות שכבות חול בלתי מלוכד , קרקעות וחמרות , המרכיבות יחד את רכסי הכורכר . בדרום , מתל אביב עד לרפיח , המצוק מוגבל יותר , מקוטע ופחות מפותח . מצוק מפותח יחסית מצוי בקטעים קצרים ומצומצמים באזור יפו , חוף ראשון לציון , אשקלון , זיקים ורצועת עזה . לעתים מופיע במקומו רכס כורכרי שנשאר במצבו המקורי , שלא נפגע כמעט מגלי הים . לעתים מכוסים רכסי החוף שהוזכרו בדיונות חול רדודות ( חופי ניצנים מצפון לאשקלון , למשל . ( מצפון לגבעת אולגה , מקיסריה ועד לחופי עתלית , מופיעים רכסי כורכר מקוטעים , בעלי גובה ות...
אל הספר