שמעון גיבסון חקר נופים קדומים אמור להיות חלק בלתי נפרד של כל מחקר ארכיאולוגי . בפועל , עד לזמן האחרון היבט זה לא זכה להתייחסות בעבודות שעסקו בחקר הישובים הקדומים — החל מהתלים ועד לכפרים הקטנים . תשומת הלב , לעומת זאת , מוקדה באדריכלות , בדגמי הישובים ובהיבטים שונים של התרבות החומרית . החל משנות השבעים ואילך השתנה המצב לחלוטין באירופה , ובעיקר באנגליה , והארכיאולוגיה של נוף וסביבה היו לחלק בלתי נפרד מלימוד העבר . בעוד שלארכיאולוגיה של נוף וסביבה היתה השפעה ניכרת בכמה מארצות הים התיכון ( בעיקר בספרד , באיטליה וביוון , ( שלטה בארץ ישראל הארכיאולוגיה המקראית . כתוצאה מכך היא היתה לאחת הארצות הנחפרות ביותר בעולם , ותקופת המקרא זכתה לדגש רב . אולם בעשור האחרון החלו להתבהר כמה מהמגבלות של גישה זו . הדור הצעיר של הארכיאולוגים פנה לה עורף ומצא עניין בשיטות מחקר חלופיות . שיטות העבודה בשטח נעשו הרבה יותר מדעיות , וקיים עניין רב יותר בחקר התקופות שאין להן בהכרח זיקה לתנ"ך . החוקרים נקטו בגישה רב תחומית , גברה ההתעניינות בנושאים עיוניים , והסקרים הארכיאולוגיים נעשו מקצועיים יותר . בכל זאת , הסקר ה...
אל הספר