שורשי העירית, בצל החצב ונזירים מתבודדים במדבר יהודה

ריכב רובין בתקופה הביזנטית התקיימה במדבר יהודה תנועת נזירות רבת היקף . רבים מבין הנזירים נהגו לצאת לתקופת התבודדות קיצונית מוגבלת בזמן , ובמיוחד בתקופת צום ארבעים הימים שלפני הפסחא , הם הגיעו למדבר ביחידות או בקבוצות קטנות , הרבו בצומות ובסיגופים , וניזונו רק מעשב השדה שנקלע בדרכם . תיאורי אורח החיים הנזירי שבידינו הם מגמתיים , ונועדו לפאר את דמותם של הנזירים ולהציגם כקדושים . לפיכך יש צורך בביקורת מציאותית שתבחן האם לפנינו הגזמה ספרותית או תיאור ריאליסטי , על ידי בחינת המציאות הגיאוגרפית והבוטאנית של נוף מדבר יהודה . האם יש בכלל במדבר די צמחיה טבעית כדי לכלכל את הנזירים ? האם יש צמחים אכילים ? והאם מתוך התיאורים ניתן לזהות את הצמחים שנאכלו ? על פי הניתוח המוצע נראה שיש לזהות את צמח המלאגריה עם העירית הגדולה . בנזירות הנוצרית הקדומה התקיימו זה לצד זה צורות ארגון שונות . אחת מהן ראתה את ההתבודדות הקיצונית ( Anachoresis ) כדרך הנכונה והמושלמת הראויה לנזירים . הללו נדדו בגפם אל עומק המדבר , לא נשענו על כל תשתית של מתקנים קבועים והסתפקו למחייתם רק בצמחי המדבר הדלים שניקרו בדרכם . המקורות ה...  אל הספר