הר ציון, קבר דוד המלך וחדר הסעודה האחרונה בראי התמורות

דורון בר בתקופה שקדמה לשנת , 1948 מפת המקומות הקדושים בירושלים הייתה נרחבת ומגוונת למדי . אך לאחר חלוקת העיר בשנים , 1967-1948 נאלצו תושביה , בעיקר היהודים , להסתגל למציאות חדשה שעל פיה הגישה לרוב המקומות הקדושים הייתה חסומה בפניהם . היהודים מילאו את החלל בדרכים שונות , שאחת מהן הייתה קידושו של קבר דוד . במהל ך 19 שנים פעלו גורמים שונים בהדגשת קדושת המקום . הונהגו ימי חג וטקסים סמליים , שנמשכו אליהם המונים , והעלייה לרגל טופחה באינטנסיביות . מסורות רבות שנחוגו בעבר באתרים קדושים אחרים נכרכו למקום . בתקופה זו זכה קבר דוד לעדנה . לעומת זאת , זכה 'חדר הסעודה האחרונה' ליחס משני . היה זה אמנם אתר נוצרי ייחודי בתחומי מדינת ישראל , אך הוא סבל מהזנחה וחוסר עניין בפתוחו מצד המוסדות היהודיים . לאחר חלוקת העיר בשנים , 1967-1948 מדינת ישראל שלטה בחלקה המערבי של העיר , בעוד שהחלק המזרחי נשלט בידי ירדן , וקו גבול הפריד ביניהם . מראשית המאה ה 19 ועד להקמת מדינת ישראל , גדלה הקהילה היהודית בירושלים בהתמדה והפכה לרוב . לפני חלוקת ירושלים , בני לאומים שונים יכלו לנוע בין חלקי העיר וזכו לחופש פולחן , לפ...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל