בתאולוגיה הנוצרית — חטאו של אדם הראשון שאכל מעץ הדעת , גרם להשחתת האנושות שמוצאה ממנו , ובעטיו כל אדם נולד חוטא מטבעו . בשל חטא זה נגזר על האדם למות . ניצני הרעיון מצויים ביהדות , בספרים החיצונים וכן במאמרים מדרשיים . ואולם , ביהדות לא נקלטו דעות אלו . אדרבא , בדרך כלל מודגשת טהרת הנשמה ואחריותו האישית של האדם לחטאו , שהוא הגורר מיתה , ברוח דברי הנביא ( יחד יח , ד . ( לעומת זאת , פאולוס השתמש ברעיון זה כדי להשתית עליו את האמונה במיתת הכפרה של ישו ( רומאים ה , יב-כא : ( אדם הראשון חטא והביא את החטא לעולם ( ועמו המיתה , ( ומאז לא היה בכוחם של בני האנוש להתגבר על יצר הרע , ואף התורה לא הושיעה אותם — עד שבא ישו וכיפר במותו על החטא וגבר על המוות . הנושא אף הורחב בידי אבות הכנסיה , ובעיקר על ידי אוגוסטינוס , שהפכו לאבן פינה באמונה בישו : אין תקנה לאדם מהחטא הקדמון אלא בגאולה על ידי ישו המשיח , שבואו ונצחונו על החטא כבר מרומזים במקרא ( בר' ג , טו . ( כל המאמין בישו יש לו חלק בגאולה ; הטבילה — ולא קבלת התורה , היא שמעניקה מחילה . תורתו של אוגוסטינוס נתקבלה בנצרות מוועידת אפסוס ( ו ( 43 ואילך ....
אל הספר