על "תלמידי ישו" נספחו יהודים הלניסטיים מן התפוצות , שנבדלו מהיהודים המקומיים בתרבותם ובמושגיהם . כשנתרבו ה"תלמידים" מן היהודים היווניים נתגלעו מחלוקות ביניהם לבין יהודי ארץ ישראל . אלו הראשונים , שהיו זרים בעיר , החלו קובלים על היהודים המקומיים , שמונעים מאלמנותיהם את חלקן בקופה המשותפת , והיה הכרח לתקן את המעוות . ה"חבורה , " שבינתיים גדלה מאד , בחרה , אפוא , בשבעה "חזנים , " ששימשו כ"פרנסי העדה . " לכל ה"שבעה" היו שמות יווניים ( מעה"ש ו , ה , ( עליהם סמכו ה"שנים עשר" את ידם , והוטל עליהם לטפל בצורכי העדה ובסעודות המשותפות . היהודים ההלניסטיים הבינו את לשונם של ה"שבעה" ולא את לשונם של ה"שנים עשר , " שכולם היו גליליים מקומיים . המחלוקת היתה , כנראה , לא בענייני "שולחנות" וכספים בלבד אלא גם בענייני הטפה , שנטלו המקומיים לעצמם כמקורבים לישו . לבסוף הגיעו לפשרה ; מכיוון שה"שנים עשר , " שהיו מוכשרים להטיף את הבשורה ל"עבריים , " כלומר ליהודי ארץ ישראל , שבעת ה"חזנים" יהיו יהודים יוונים , שיפקחו על הקופה המשותפת ויטיפו ליהודים ההלניסטים . חיי הקומונה לא האריכו ימים . הכסף אזל וגם לא כל החבר...
אל הספר