בית לחם

התפתחותה של בית לחם במאה 19-ה היא תופעה יוצאת דופן בין ערי א"י . בית לחם הפכה מעיירה דלה בראשית התקופה העותימאנית לעיר חשובה בסופה של אותה תקופה . בעוד שבראשית המאה 19-ה מנתה אוכלוסייתה 1 , 000-כ תושבים , הרי בשלהי המאה היא הגיעה 8 , 000-ל נפש . אחת הסיבות לגידול חסר תקדים זה , אף שהיא לא נהנתה מגלי ההגירה היהודים , מקורה - בשגשוג ענף התיירות ותעשיית המזכרות שנתלוותה לו . בעיקר אמורים הדברים בתעשיית מזכרות הצדף המקומית , שרכשה מוניטין ביןלאומיים . טובלר אומד 1845-ב את אוכלוסיית בית לחם בכ 4 , 500- נפש ומדגיש את ההתפתחות והבנייה החדשה בעיר . אוכלוסייתה היתה כמעט כולה נוצרית , שכן לאחר דיכוי מרד הפלחים , 1834-ב הרס איברהים פחה את הרובע המוסלמי עד היסוד . עם סיום השלטון המצרי בארץ ( 1840 ) והגברת מעורבות המעצמות , שפר חלקה של בית לחם כעיר נוצרית ונבנו בה מוסדות רבים , שהביאו ברכה רבה לתושביה , העשירו את מקורות פרנסתה והעלו את רמת החיים של האוכלוסיה .  אל הספר