בראשית המאה 19-ה היתה חברון עיר משגשגת . נתיב השיירות העיקרי ממצרים לא"י , עבר דרכה באותה תקופה , לאחר שערי מישור החוף נהרסו ע"י חיילי נפוליאון הנסוגים . ( 1799 ) חברון שימשה גם מרכז לשיירות עולי הרגל , שעשו דרכן למכה , והמשי- כר מכאן מזרחה , דרך ים המלח , שניתן היה לחצותו אז על גמלים , מעמדה החשוב של חברון בתקופה זו תרם להתפתחותה הכלכלית , ועולי הרגל מונים בה לא פחות 26-מ בתי מלאכה ליצור זכוכית . העיר גם שימשה מרכז חשוב לתעשיית נאדות עור ותוצרתה רכשה שווקים בארצות חוץ . חברון נפגעה קשות במרד הפלחים : 1834-ב העיר נבזזה והמצודה שליד מערת המכפלה נהרסה . מאז לא שפר גורל העיר והיא התדרדרה בהתמדה , בין השאר ממלחמות ה"קיס" וה"ימן , " עד שהפכה לעיירה דלה בת , 000-כ י תושבים . אולין ( 1834 ) מעיד , כי רבים מבתי העיר ריקים , תושביה חיים בחוסר בטחון מתמיד , תעשייתה נפגעה ורבות מהחנויות נטושות . החל משנות 60-ה זכתה העיר לתקופה של רגיעה , שהביאה לשגשוג והתפתחות מחודשת . בשנות 70-ה עלה מספר תושביה ( לפי נתוני משלחת הסקר הבריטית ) לכ 0 , 000- ו נפש . העיר לא היתה מוקפת חומה , אך בתיה החיצוניים הסוגר...
אל הספר