כל הנוסעים שחצו את עמק יזרעאל במאה , 19-ה ציינו לצד פוריות רבה , את העזובה והעדר ישובים . מעניין לציין , כי הביצות נזכרות אך מעט , בעיקר בחלק שמדרום לקישון . שלא בדין - אין הנוסעים מייחסים להן את הסיבה לישוב הדל , אלא לתנאי הבטחון הרעועים ול"בדואים העוברים בו בסערה . " פורטר ( 1858 ) מסכם את מראה העמק במלים אלו : " שני דברים בולטים בעמק . ראשית , פוריותו המופלאה ... שנית , שממונו . מלבד סעיפיו המזרחיים , אין אף כפר בכל מרחביו , ושטחו המעובד אינו עולה על עשירית . העמק הוא משכבו של הבדואי הנודד ... רחוסר הבטחון שורר בו מאז ומתמיד . " ( מורי גייד , 'ב עמ . ( 336-7 לדברי הדוכס מרגוזה - ( 1837 ) " העמק פורה מאין כמוהו , אך זוהי ברכת שמיים שאין בה תועלת לאדם . העמק ריק מיושביו ואפילו חמישה אחוזים משטחו אינם מעובדים . האוכלוסיה נאלצת לסגת מהמקומות הפוריים שבהם יכולה היתה להגיע ליבולים עשירים . בארץ פראית זו הסכנה אורבת לתושבים , הן ע" י מעשי הסחטנות של התקיפים המקומיים , והן ע "י הנודדים , שכן ההתגוננות במישור היא קשה ביותר . לא כן הדבר בהרים ... משום כך הכפרים במזרח בנויים בהרים , אפילו שהם...
אל הספר