העצים שליד קברי הקדושים הם מהעצים הקדומים היחידים ששרדו בא"י , שכן קדושת המקום העניקה להם הגנה , וברבות הימים הם נתקדשו בזכות עצמם . עצים אלו מאפשרים לשחזר את היער הקדום בהתפתחותו ומהווים מעין "שמורות טבע . " הנוסע הגרמני א . נ . שולץ שביקר בארץ בשנות החמישים של המאה הי"ט מוסר.- " נחנו בצל עץ תאנה גדול ליד קבטיה , כשעה רכיבה מג נין . זמן קצר לפני כן עברנו ליד עץ תאנה גדול אחר שלענפיו נקשרו פיסות בד לבנות . היה זה אחד העצים המקודשים למוסלמים , ומוקד עליה לרגל . המוסלמים מגיעים למקום זה בעת מחלה או פורענות . הם מביאים עימם חתיכת בד לבנה אותה הם תולים על אחד מענפי העץ בתקווה שבכך יותירו במקום את מחלתם ורוח העץ ( הקדוש ) תעזור להם . במשך המסע שלנו ראינו עצים אחדים מעין אלו " . הערצת עצים קדושים ידועה גם בתרבויות אחרות , אך רק בארצות מעטות היא היתה מפותחת כמו בא"י . ניתן להבחין בין שתי קבוצות עיקריות של קדושים : קדושים מקומיים הקשורים בכפרים , וקדושים אוניברסליים שלהם מקדשים בכל רחבי העולם המוסלמי . הכפריים נהרו למקדש כדי לזכות ב"בארכה , " והביאו מנחות : מטבעות , שמן זית , נרות ומנורות . ...
אל הספר