החמור שימש בעיקר את השכבות העניות , שהיו רוב מניינם של הפלחים . הפלח יצא על חמורו לשדה ועליו רכב העירה , על גבו הוליך את התבואה לטחנה ואת הזיתים לבית הבד . דזאכר העני , אשר ידו לא היתה משגת לרכוש צמד שוורים , חרש בעול כלאיים , בשור ובחמור . עובדות אלה מסבירות את המספר הגדול של חמורים בכפרים . רובם גורלו בתנאי כלרעה ירודים ביותר . החוקר האנגלי פלאואר הגדיר את תכונותיהם כך : "בחום או בקור , ברוח או בגשם , במדבר או בביצה , בדרך לא דרך , ביום או בליל , בשלום או במלחמה - הם תמיד ממלאים את תפקידם . אין מילים להלל את התמדתם , תבונתם , אומץ-ליבם , נאמנותם וכוח הסבל של החמורים . " מוצאו של החמור בערבות ובמדבריות , באזור יבש , לכן הוא רגיל לאקלים צחיח ומתפתח יפה בתנאי הארץ . בד"כ היו החמורים קטנים וצבעם אפור . חמורים לבנים , חזקים יותר , מהגזע הדמשקאי , שימשו לרכיבה . מחיר חמור היה בין 5 10-ל מג י ידי .
אל הספר