הגפן היתה שניה בחשיבותה בין כל מטעי הבעל בארץ . מרכזה היה בחברון ובסביבתה , אך היא נפוצה גם בשפלה ובאדמות הקלות בדרום . תיאור מעניין של גידול הגפן בהר חברון מוסר רובינסון : ( 1838 ) " מטעי הכרמים נמשכים עד לכפר תפוח במערב ודהריה בדרום ; הכרמים מכסים כמעט את כל ההרים . יש בהם מחנות ארעיים עבור השומרים ... הבציר מלווה בשמחה ושירה . הערבים בחברון לא מפיקים יין ( או ערק ) מהענבים ... אלא צימוקים ומיץ ענבים . הם שולחים כמויות גדולות לשווקים במצרים ולערי הארץ " . אותו נוסע ממשיך ומתאר צורות שונות של גידול ענבים : גידול על פני הקרקע , נסמכות על מקלות ובסוכות של שתי שורות . סטיוארט מוסר : 1852-ב " בכרם אחד בסביבת חברון גדלו 250-100 גפנים . ערך הכרם הגיע 6 , 000-ל פיאסטר . ההכנסה מכל גפן הגיעה 8-ל פיאסטר בשנה " . אנהגן ( 1907 ) כותב : " התוצרת של כרם במשק בזיף , דרומית לחברון , אשר שטחו 15 דונמים הגיעה 1 , 000-ל ק"ג , וההכנסה לכ400- פראנק . ערך הכרם הוא 3 , 000-כ פראנק ( ההכנסה היא של 6 . 8 % מהערך של הכרם " . ( בחברון גודלה הגפן ללא השקאה . שלוש צורות הגידול המקובלות היו : גידול המשתרע על פני ...
אל הספר