באדמות הכבדות זרעו באביב שומשום . הגרעינים שימשו לתבלין , ולהכנת שמן שהועדף על שמן הזית ואף היה יקר ממנו , וכן לחומר גלם לאחר טחינה בתעשיית הדולנה . השומשום סייע כטיוב הקרקע לחיטה , אך נחשב קשה מבחינה חקלאית , בדורשו רמה מקצועית גבוהה בזריעה ושמירה של השדה מפני ציפורים . הקציר געשה לפני ההבשלה המלאה של הגרעינים כדי למנוע את נשירתם . הוא נעשה בבוקר , בשעות המוקדמות , כשהטל עדיין מכסה את הצמחים . אחר-כך יבשו את הערימות על גגות וחבטו את הזרעים בעזרת מקלות . הגידול נועד ברובו למכירה . גרעיניו הזעירים הזרימו לפלח חלק ניכר מהמזומנים שלהם נזקק לקיומו .
אל הספר