במשקי הפלחים גידלו כמעט את כל הקטניות , לגרעינים בלבד , אך לא למספוא ירוק או חציר . לכן השפעתו על טיוב הקרקע היתה קטנה . המתיישבים הגרמנים החדירו את גידול הקטניות כצמח מספוא ( התלתן והבקיה , ( והם היו גם הראשונים שהנהיגו את מחזור הזרעים התלת-שנתי בארץ . הקטניות נזרעו בד "כ בחלקות קטנות יותר מאשר הדגנים , כי עיבודם היה אינטנסיבי יותר . הקציר נעשה בידי הנשים ; תחילה ( במאי ) נקצרו העדשים ולאחריהם הכרשינה והחומוס . הצמחים נתלשו בידיים והושארו בערימות קטנות ליבוש נוסף בשדה . בסוף הקציר ערמו אותן לערימה גדולה והובילו אותה לגורן .
אל הספר