הממשל העות י מאני על כל תחלואיו היה בין הגורמים הבולטים שהביאו לניוון המשק החקלאי המסורתי בארץ . לא היתה כל מדיניות כלכלית או נסיון לקידום והעלאת רמת חיי התושבים . נהפוך הוא , מדיניות המיסים , החכרת גבייתם והגיוס השרירותי , הביאו לדלדול האוכלוסיה בכפר , לאווירת אדישות וחוסר יוזמה ולהרס הנוף החקלאי . צמצום מטעי עצי זית והזנחת המדרגות בהר נבעו מגישה זו של הממשל . כל שביקשו המושל התורכי ופקידיו היו הכנסות גבוהות ומיצוי טובות ההנאה המירביות מתפקידם , בתקופת שלטונם , שהיתה בד"כ קצרה . התוצאה היתה - סחיטת כספים מתמדת . רק גידולי "מונופול , " כגון כותבה , טבק ואיבדיגו , נהנו מסיוע ממלכתי בהביאם הכנסה לקופת הפחה . עפ "י השיטה התורכית הפיאודלית , על בעלי האחוזות הוטלה רק חובת השרות במלחמה , בעוד ההכנסות מהרכוש הקרקעי שברשותם היו שייכות להם . לעומת זאת , חוייב החוכר לשלם למדינה דמי חכירה , והוטל עליו לגבות מיסים מהאברים שעיבדו את אדמותיו . בדרך זו התבססה ההירארכיה העות מאגית האופיינית : כל שר ומושל מחוז , התחייבו לשלם מס שנתי לסמכות שמעליהם . בסוריה ובא"י היה המושל הכללי חוכר את גביית המיסים של...
אל הספר