התפתחות הבנייה בחיפה מקום המדינה ועד ימינו

לאה גרינברג הקדמה הישוב היהודי בחיפה התרכז ברובו עד קום המדינה בהדר הכרמל , במספר פרברי מגורים בעלי אופי של "עיר גנים , " באזור מרכז הכרמל על שלוחותיו המערביות ( כרמל מערבי , כרמליה ) , וכן באחוזת הרברט סמואל , בנוה שאנן ובשכונת בת גלים על שפה הים . הפרברים היו מרוחקים ממרכז העיר ומהדר הכרמל והקשר ביניהם היה רופף . האוכלוסיה הערבית היתה מרוכזת בעיקר בעיר התחתית . מעוטי היכולת התגוררו באזורי הוואדיות ניסנס , סאליב ורושמיה , בעוד שהשכבות האמידות התגוררו במושבה הגרמנית , באזור הרחובות הגפן , עבאס ובכרמל הצרפתי . עם נטישת העיר ע"י מרבית האוכלוסיה הערבית , 1948-ב נתפסו רוב המבנים שהתפנו מיושביהם ע"י עולים חדשים - בעיקר בשכונות ואדי סאליב , חליסה , המושבה הגרמנית וסביבתה ובכרמל הצרפתי . האוכלוסיה הערבית שנותרה בעיר התרכזה בעיקר בוואדי ניסנס ובוואדי רושמיה . עד קום המדינה בוצעו מרבית פעולות הבנייה בעיר לפי תכנית המתאר המנדטורית משנת . 1934 לפי תכנית זו , התרכזה הבנייה למגורים בשלושה אזורים גיאוגרפיים : הבנייה הדלילה ביותר , באזור מגורים א ' - על רכס הר הכרמל ונוה שאנן ; באזור מגורים ב - בשפו...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל