פקיעין

ישוב זה נמצא בדרום מערב גוש הר מירון ( נ"צ . ( 1816 / 2647 בפי תושביו הוא קרוי בקיע . יש לזהותו אולי עם בקה , נקודת הגבול בדרום מערב הגליל העליון , לפי יוסף בן מתתיהו . ראשיתו של השם פקיעין היא רק במאה ה 16 והוא קשור לזיהוי מערת ר' שמעון בר יוחאי במקום . לעומת זאת את פקיעין התלמודית יש לחפש בין לוד ליבנה . יש ידיעות רצופות על ישוב יהודי בכפר החל מימי משה באסולה , ( 1522 ) אף כי יתכן שיהודים ישבו שם לפני כן . לפי מסורת תושבי הכפר היהודים , אותה קיבלו גם חוקרים , ומשך הישוב במקום ברציפות מימי בית שני . בבית הכנסת שבכפר , שנבנה במאה ה , 19 יש פריטים ארכיטקטוניים מבית כנסת , ויתכן שה בניין הוקם על בית כנסת קדום או בסמוך לו . השרידים בוללים אבן ועליה תאור של ארון קודש , אבן עם מנורת שבעת הקנים , ומעבריה לולב , אתרוג , שופר ומחתה . כן נמצא במקום שבר של דלת אבן למערת קבורה ועליה גילוף אריה קטן , ניצב על רגליו האחוריות וראשו מנופץ ( אולי בידי שוברי צלמים . ( בקיר החיצוני , על האבן החמישית משמאל לכניסה חרותה כתובת ( מונחת בהיפוך ) בעלת שתי שורות : - " ש—רחמן ' . " במדרגת אחד הבתים משולבת אבן...  אל הספר