כפרא

כפר עתיק ( נ"צ ( 1964 / 2221 ברמות יששכר , פחות מ 3 ק"מ ממערב לכוכב הירדן , בעל שם עברי . אשתורי הפרחי כותב : "למזרחו ( של הר תבור ) כשתי שעות ביושר חפרים ( יהר יט , יט ) וקורץ כפרה והוא גבוה מאשר סביביו . " טריס טרם ראה במקום במאה הקודמת , חורבות בנייני אבנים גדולות עם סיתות "יהודי , " בהם בית מידות , שאפשר לשער לדעתו שהוא בית כנסת . גם אנשי הסקר הבריטי ציינו במקום "חורבות עתיקות הנראות יהודיות . " צורי ( עמ' ( 96 ציין במקום פריטים ארכיטקטוניים שונים , בהם משקוף בזלת עם תבליט של שני מעגלים ( גם בח' אדמות נמצאה מזוזה עם שני מעגלים בולטים . ר' ערך . ( בצפון הכפר נחשף מבנה עם רצפת פסיפס בשחור , לבן ואדום , בלי דגם , ושבר כתובת קבר על אבן בזלת בה שרדו המלים "זבידה ( בן ) זוזי" ( עתה בבית שטורמן בעין חרוד . ( החרסים במקום הם מהתקופה הביזאנטית . אנשי סקר ישראל ראו ב 1966 בחורבה , אותה הגדירו ככפר מימי התלמוד , אבני גזית מבזלת ופריטים ארכיטקטוניים רבים . " ים" בזלת גדול מכפרא מוצג ליד בית התרבות בבית השיטה . הזיהוי שהציע צורי למקום עם כפרא התלמודית , מיוחס בדרך כלל לכפרא שמעל לטבריה . עם ...  אל הספר