עלמה היא ישוב מתקופת המשנה והתלמוד שאינו נזכר במקורות . בחורבה שממזרחה הוקם מושב עלמה הנוכחי . היה זה הישוב היהודי הצפוני מערבי ביותר בגליל העליון , 4 . 5 ק"מ ממרות הקדומה . במקום היתה קהילה יהודית בימי הביניים ובתקופה העות'מאנית , וזאת בדומה לישובים אחרים באזור , שבהם התקיימה קהילה יהודית במשך מאות שנים , באופן רצוף מאז ימי התלמוד . כבר במאה הקודמת דיווח גרן על פריטים ארכיטקטוניים וכתובת עברית בכפר הערבי ששכן במקום הישוב הקדום . במשך הזמן נמצאה בכפר כתובת שניה , כדלהלן : א . על שני חלקי משקוף מעוטר שרד רובה של הכתובת : "יהי שלום על המקום הזה ועל כל מקומות עמו ישראל ( א ) מן סלה ( . ) אנה יוסה בר לוי הלוי ( . ) אומנה דעבדת ( הדין שקופה / ' ( ... מעניין לציין שאותו אומן עצמו עשה גם את משקוף בית הכנסת הקטן בברעם , והותיר אף שם את כתובתו ! ז . שם . ( החלק הראשון של הכתובת קבוע במשקוף ארון הקודש בבית הכנסת הנוכחי בעלמה , והשני-במוזיאון ישראל בירושלים . ב . על שבר משקוף נמצא קטע של כתובת בעלת שתי שורות ) " ) נה טברייה דע ( בד ) ( הדי ) ן שקו פה מלך ע ( למה יתן ברכתה בעמלה . " ( מדובר באדם...
אל הספר