חורבה זו , הנמצאת מדרום מזרח לאילת השחר , מכונה בפי חברי המשק "נג'מת א סובח . " בעיקרה זוהי גבעה חשופה , שעיבודים העלו בה - כך ראינו בביקורים ב - 1984 אבני בנייה גדולות מגיר ומבזלת , בשוליה הדרומיים והמזרחיים . הגבעה זרועה חרסים מהתקופות הביזאנטית , הערבית הקדומה וימי הביניים . אין רואים בשטח ראשי קירות . מדרום לחורבה גבעה ובה שפע מחצבות גיר קשה . המחצבות סיפקו אבן לחורבה זו ואולי גם לחצור שאינה מרוחקת . מצפון לחורבה , על המורד המשתפל ממנה , חורשת אורנים ובה מרחב חפור שנראים בו שני עמודים ניצבים . מקום זה נחשף בזמנו בידי ברוך חופרי , נאמן העתיקות של אילת השחר , ומאז מקובל שאלה הם שרידי בית בנסת . בבדיקות שערכנו התברר , שהעמודים ניצבים על אדמה , ללא כל רצפה וללא מכלול ארכיאולוגי . נראה שהם נוצלו בשימוש משני על ידי ערבים שגרו כאן . אין לפסול עם זאת את האפשרות , שבחורבה היה בית כנסת . בנוסף לשני העמודים מונחים בכמה מקומות במשק , בייחוד ליד חדר האוכל , פריטים ארכיטקטוניים , שחלקם כנראה ממבנה ציבורי . ליד מוזיאון חצור מונח מכסה סרקופאג שאיכרי ראש פינה , בעלי אדמות בסמוךלחורבה , העלו בחריש ...
אל הספר