מרבית התיירים הסקנדינבים מגיעים לארץ משבדיה , מנורבגיה ומדנמרק ומיעוטם מאיי פארו ומאיסלנד . לא נתייחס כאן לפינלנד , אף שגם היא יכולה להחשב לארץ סקנדינבית , אך היא שונה באופיה ובשפתה . כעיקרון יש הרבה מן המשותף בין התושבים בשלוש המדינות הסקנדינביות הנזכרות , אך ההיסטוריה שלהן אינה חופפת לגבולות המדיניים העכשווים . כך , למשל , עד למאות ה 19 וה 20 אזורים שונים היו תחת ריבונות אחרת : דרום מזרח שבדיה היתה תחת ריבונות דנית בעוד שמערבה של שבדיה — האזור המכונה בוהוסלן — השתייך לנורבגיה . עד לשנת 1905 היו שבדיה ונורבגיה ישות מדינית אחת . הנצרות הגיעה לסקנדינביה רק במאות ה ו 1 וה 2 ו . רק סקנדינבים מעטים נטלו חלק במסעי הצלב , וביניהם היו בעיקר דנים ונורבגים . נראה כי שני מלכיהם , קנוט ואולאף הקדושים , מתוארים בתמשיחים צבעוניים על שני עמודים בכנסיית המולד בבית לחם מהתקופה הצלבנית ( אריאל 29-128 ו , עמ' . ( 72 העיר ירושלים זכתה לשם מיוחד בנורבגית , יורסלה , ובהיסטוריה הנורבגית מוזכרת "נסיעתו של סיגורד ליורסלה [ ירושלים . " [ המיתולוגיה והפולקלור העתיקים דומים למדי בשלוש הארצות הנזכרות , וגם עו...
אל הספר