כעשירית ויותר מכלל תושבי מדינת ישראל , שהם למעלה מ 600 , 000 נפש , מוגדרים כנכים וכבעלי צרכים מיוחדים . הנושא מתפרס על אוכלוסיות בעלות יכולות שונות , ולכן המתודיקה של הדרכת טיולים לגביהן היא מאד לא אחידה . ניתן לחלק את אוכלוסיית הנכים לשלוש קבוצות עיקריות : בעלי מגבלות פיסיות , חושיות ( ראיה ושמיעה ) ומגבלות מנטליות . מגבלות פיסיות אוכלוסיה זו כוללת אנשים הרתוקים לכיסאות גלגלים , ואנשים הנעזרים בקביים , בהליכונים ובפרוטזות . יש להשתדל שקבוצה של נכים הרתוקה לכיסאות גלגלים , לא תעלה על 7 אנשים + ) לפחות 7 מלווים , ( שכן קשה לרכז קבוצה סביב המדריך ולא ניתן ללכת אחריו אלא בטור עורפי ונוצרים מרווחים גדולים . כמו כן העליה והירידה מהרכב והכניסה לאתרים גוזלים זמן רב . חשוב שמורה הדרך יכיר היטב את המסלול ( רצוי לערוך סיור מוקדם , ( ויש לשקול היטב את מספר הירידות מהרכב . לגבי אתרים שאינם נגישים , חשוב להיעזר בהמחשות רבות כמו : תמונות גדולות של האתר , תוכניות ומודלים שבאמצעותם ניתן להבין כיצד נוצרות תופעות מסוימות למשל : מכתש , מעיין שכבה , תל וכד . ' אם המדריך מסביר למטיילים על מקום מסוים מהחלו...
אל הספר