הספרות העומדת לרשות מדריך הטיול היא רבה , והיא מתרחבת מדי שנה בשנה . אין כמעט אתר או אזור , נושא בטבע או פרק בהיסטוריה , שלא נכתבו עליו מאמרים וספרים . לעומת זאת , נכתב רק מעט כיצד יש להדריך טיולים : איך בונים מסלול , מה כדאי לומר , כיצד מסבירים , ממה רצוי להימנע וכד . ' מבדיקת ספרות זו עולה יבול דל יחסית ; חוברות מעטות ומאמרים קצרים , שגם הם עוסקים ברובם בעניינים ארגוניים של הטיול ולא בהדרכה ושיטותיה , אך חסרה התייחסות למתודיקה של הדרכת טיולים , אולי מתוך הנחה — בלתי מבוססת — ש"מורה היודע ללמד בכיתה ידע גם להדריך בטיול . " המטיילים מצפים לדפוסי התנהגות מוגדרים מצד המדריך . המדריך צריך לדעת הכל ולהסביר הכל . בדרך חייב המדריך להתייחס לכל דבר : למנות את שמות הישובים והפרחים ולציין מה קרה בכל מקום . רבים מצפים מהמדריך לומר את "המלה האחרונה" של הישגי המחקר . למדריכים קשה להשתחרר מלחץ המטיילים . כדי לומר : " זה לא שייך לנושא , " או "אינני יודע , " זקוק המדריך להרבה אומץ , ובאופן פרדוקסאלי גם להרבה ידע . אופן ההסברים ורמתם שונה מקבוצה לקבוצה , והם משתנים גם מטיול אחד למשנהו , בהתאם לאופיו של...
אל הספר