נספח כו: פרשת ערי המקלט

( א ) בפרשת ערי המקלט יש להבחין בשלושה עניינים עיקריים : מוסד המקלט ורקעו הריאלי , חיבורה של פרשת ערי המקלט בספרנו וזיקתה לפרשיות אחרות הדנות בערי המקלט וחוקיהן , והרקע הריאלי של רשימת ערי המקלט . על קיומו של מוסר המקלט למדנו מסיפור קורותיהם של אדוניה ויואב בן צרויה , שבראשית ימי שלמה חיפשו מקלט אצל המזבח ( מל"א א , נ נג ; ב , כח לד , ( וכן מחוק הרוצח בשמי כא , יב יד : "מכה איש ומת מות יומת ואשר לא צךה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה וכי ; זד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות . " נראה שחוק זה הוא המיסוד הראשון של זכות המקלט . בשעת חקיקתו עוד נתקיים המנהג של בקשת מקלט אצל המזבח , וכנראה עוד לא חלה הבחנה בין שוגג למזיד , והמזבח נתן חסותו לכולם . בא דין זה וקבע שרוצח מזיד אינו זכאי למקלט ואפילו מעם המזבח תקחנו למות . איננו יודעים עד מתי אפשר היה לאדם מישראל לחפש מקלט אצל המזבח . אבל סביר שבסוף תקופת המלוכה כבר לא היתה גישה חופשית למזבח , והוא נחסם אפילו בפני מלכים , רק למשמשים בקודש הותר לגשת אל המזבח . החוק של ספר שמות המורה כי IT ישים "מקום " לנוס שמה לרוצח שוגג כ...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס