סיום פרשת הנחלות (יט, מט־נא)

וןכלו לנחיל את האךץ לגבוליתיה ויתנו מי ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם : על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אמ ים וימה את העיר וישב בה : אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ו ויהושע בן נון וראשי האבות למטות מי ישראל ו בגורל ו בשליה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את הארץ : [ מט נ ] נחלת יהושע . מטרת הכתוב אינה לספר על סיום פרשת התחלה אלא על מתן הנהלה ליהושע בן נון . יהושע לא מיהר ליטול נתלתו בתוך שבטו אלא המתין עד לסיום הנחלת הנחלות ורק אז נחל נתלתו . מתן הנחלה ליהושע הוא מענק מיוחד למצביא . [ נ ] על פי ה ' - כל נהלה בארץ צריכה אישור אלוהי ; אין חלוקת ארץ ה ' נתונה לבשר ודם . תמנת סרח - מקום קבורתו של יהושע ( להלן כד , ל . ( היא תמנת חרס של שופ ' ב , ט , ואין להכריע מה הצורה המקורית . תמנת סרה זוהתה בת ' רבת תבנא , שלושה ק " מ מזרחית לכפר עאבוד שבמערב הרי אפרים . ויבנה את העיר - העיר כבר היתה , והוא הוסיף עליה , ביצר אותה , וכיוצא בזה . השווה במ' לב , לתלת מל"א יב , כה . [ נא ] הפסוק תותם את הפרשה ברוח של פרשת ההכנות לחלוקה ( ית , א י , ( תוך הדגשת מקומו של אלעזר הכוהן במעשה...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס